יעקב חייט (6 באוגוסט 1939 – 13 בנובמבר 2018) היה צייר ישראלי, חבר באגודת הציירים והפסלים תל אביב ובין התורמים להכרה ולהתפתחות של האמנות בישראל. בשנת 1964 נישא יעקב לציירת, הפסלת, שושי חייט ז"ל, לבית גנץ- גולדמן (1947-2011). לזוג שתי בנות, ריקי ומיכל, ארבעה נכדים ונכדה. בשנים האחרונות לחייו התגורר ויצר בסטודיו שלו בעיר חולון.
חייט נולד בבגדאד שבעיראק ובשנת 1951 עלה לישראל. הוריו נשלחו למעברת אשקלון והוא נשלח לקיבוץ דפנה במסגרת עליית הנוער. על תקופה זו העיד שהייתה היפה ביותר בחייו ובה למד להכיר ולאהוב את ישראל. סביבת מגוריו, בקרבה לכנרת, העניקה לו את ההשראה להכניס ביצירותיו את נופי הגליל, הכנרת, את הציפורים והדמויות שפגש בדרכיו.
את שירותו הצבאי עשה בחיל האוויר ולאחר שרותו השתקע במרכז ישראל.
ביקוריו של חייט מעת לעת בירושלים צרבו בתוכו את הזיכרון ההיסטורי-הקולקטיבי הקשור בחשיבות העיר ועל כן רבות מיצירותיו, לאורך השנים, מתייחסות אל העיר ואל אתרי הקודש בה. כמו כן חייט שילב לא אחת ביצירותיו דמויות תנ"כיות שמעוררות בו עניין רב. ביום שלישי, ה-13 בנובמבר 2018, הלך לעולמו בגיל 79.
חייט למד אמנות וגרפיקה במכונים הטכנולוגים בתל אביב ובשנות ה-60 עד לשנות ה-80 עבד, במקביל לעיסוקו כצייר, כגרפיקאי וכמאייר בבית דפוס. את יצירותיו הגרפיות עשה במלאכת יד.
חייט הרבה לשלב מגוון סגנונות וטכניקות של ציור ונמנע מלהגדיר תחום וסגנון בלעדי. בתפיסת עולמו האמנותית צריך היוצר ללכת עם התקופה, עם הזמן ועם הסביבה ובהתאם לכך להשתנות ולהתפתח כל עת. לפיכך תערוכותיו הרבות שונות האחת מקודמתה והציגו פנים ותחומי עניין מגוונים של היוצר.
ביצירותיו הוא השתמש בשלל חומרים ובכללם: אקריליק, שמן, אקוורל וצבעי פנדה.
חייט חתם על כלל יצירותיו וכמו כן החל משנת 2009 להטביע בגב היצירה סמל הייחודי רק לו.
סרט דוקומנטרי על יצירתו וחייו של הצייר הישראלי יעקב חייט ז"ל.
בסרט אזכורים רבים לרעייתו, הציירת שושי חייט ז"ל.